דורות - מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת

גרנטולוגיה- המתח שבין האקדמיה לפרטיקה

כל אחד מאיתנו שמע לפחות פעם בחייו את המושג "בעל מקצוע". אדם שלמד אינסטלציה הוא אינסטלטור וסביר להניח שיידע לפתוח סתימה, אך האם מי שלמד כלכלה או מינהל עסקים הוא כלכלן? ממש לא! לדעה זו שותפים מנהלים רבים במשק.

כשמלמדים אינסטלציה מלמדים פרקטיקה מעשית, ומדוע? תארו לעצמכם שאתם מזמינים אינסטלטור שחזק בתאוריות, אך אינו יודע לפתוח סתימה! האם נזמין אותו שוב? אם לא, אז למה שמעסיקים יקבלו לעבודה אדם שחזק בתאוריות אך לא יודע בפועל לבנות תקציב, לתמחר, לעשות הערכת שיווי וכד'?

כל אחד מאיתנו שמע לפחות פעם בחייו את המושג "בעל מקצוע". אדם שלמד אינסטלציה הוא אינסטלטור וסביר להניח שיידע לפתוח סתימה, אך האם מי שלמד כלכלה או מינהל עסקים הוא כלכלן? ממש לא! לדעה זו שותפים מנהלים רבים במשק.

כשמלמדים אינסטלציה מלמדים פרקטיקה מעשית, ומדוע? תארו לעצמכם שאתם מזמינים אינסטלטור שחזק בתאוריות, אך אינו יודע לפתוח סתימה! האם נזמין אותו שוב? אם לא, אז למה שמעסיקים יקבלו לעבודה אדם שחזק בתאוריות אך לא יודע בפועל לבנות תקציב, לתמחר, לעשות הערכת שיווי וכד'?

המתח בין הוראת התיאוריה לבין הוראת הפרקטיקה הוא נושא מוכר בתחומי ידע שונים. בעוד שבאוניברסיטה מתמקדים בהקניית ידע רחב ורב ככל האפשר, בפרקטיקה (דוגמת סדנאות) נותנים ידע מועט יותר בפרק זמן נתון אך מעמיקים בהבחנה לעומק, ממחישים בעזרת דוגמאות מחיי היומיום ומסבירים איך אפשר להפיק מהידע הזה תוצאות. זה ללא ספק יוצר הבדל בתוצאות.

ראשי חוגים באוניברסיטאות מתחבטים בנושא הפערים בין האקדמיה לפרקטיקה, ומחפשים עוד ועוד דרכים לגשר בין שני העולמות. כך לדוגמה, דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב בירך על כתב עת חדש שנוסף למדף כתבי העת המשפטיים בישראל – "מעשי משפטי", ואמר כי כתב עת זה מחדד שילוב מיוחד במינו בין המחויבות האקדמית והמלומדות המשפטית לבין המחויבות הערכית לתיקון חברתי, והוא מצוי בקו התפר שבין האקדמיה לפרקטיקה.

גם בלשכת רואי החשבון הועלתה הסוגיה של כיצד לגשר על הפער בין תכנית הלימודים האקדמית בחשבונאות לבין הדרישות הפרקטיות של המקצוע. ראשי משרדי רואי חשבון רוצים בוגרים עם יותר ידע מעשי, בעוד ראשי החוגים באוניברסיטאות רוצים יותר ידע אקדמי.

בפקולטה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן פתחו מסלול חדש של מתמטיקה פיננסית. כתנאי הכרחי להצלחת התכנית הם רואים את הקשר שבין עולם התיאוריה לעולם העשייה. לשם כך קבעו מפגשים בין אנשי אקדמיה לפרקטיקה וקבעו כי אנשי האקדמיה יציגו את ההתפתחויות שחלו במודלים השונים, ואילו אנשי הפרקטיקה יציגו את הבעיות והאילוצים שאיתם הם מתמודדים ביומיום. מפגש כזה יכיר לאנשי הפרקטיקה מודלים פיננסיים מתקדמים, ואילו אנשי האקדמיה יוכלו לפתח נושאי מחקר על פי הדרישות בשטח. בעיות צפויות יוכלו להיחקר מבעוד מועד וכך למזער נזקים.

קיימת חשיבות ליחסי הגומלין בין המחקר, שמתנהל באקדמיה, לבין הפרקטיקה, המתרחשת בשטח. הרי ברור שהמחקר נועד לשמש את הפרקטיקה, את האנשים שנמצאים בשטח, וכדי לדעת לחקור האקדמיה חייבת לדעת מה יש לחקור בשטח. דיאלוג בין שני העולמות, שלצערנו לא תמיד מתממש, עשוי להפרות ולקדם את כל הצדדים.

בעולם הגרונטולוגי לא אחת אני נתקלת בפערי גישה משמעותיים בין אנשי הגרונטולוגיה האקדמית לבין אנשי הגרונטולוגיה המעשית, לעתים בתפיסות עולם מנוגדות. הספרות העוסקת בנושאי זקנים מרביתה נכתבה בידי אנשי אקדמיה, וכך גם המחקרים והמאמרים בתחומים השונים. מקצוע הגרונטולוגיה טרם הוכר רשמית כפרופסיה. אמנם באוניברסיטאות קיים מסלול לתואר שני ושלישי בגרונטולוגיה, אולם הצורך האקדמי צמח מהשטח, מהחדשנות שיצרו אנשי הפרקטיקה, מהיצירתיות במגוון השירותים, מתרגום הצרכים של הזקנים בשטח למוסדות וארגונים הנותנים מענים ישירים לאוכלוסייה.

מי יזכה להיקרא גרונטולוג ומי ראוי להיות מנהל מוסד לזקנים? האם אותו סטודנט ששקד על ספסלי האקדמיה בלי שזכה "לגעת" בזקן, או אותו מנהל השואב את השכלתו מהעשייה היומיומית עם עולם הזיקנה?

היום, יותר מתמיד, יש לשאוף ליצור זיקה בין האקדמיה לפרקטיקה. שתיהן צריכות לחבור יחד מתוך שיתוף אינטרסים. הארגון המודרני צריך מנהלים טובים שיש להם תארים ותעודות אבל הם גם מחוברים לשטח, והסטודנטים זקוקים למסגרת שתיתן להם לא רק ידע תיאורטי ותארים מרשימים בסוף הדרך, אלא שתכין אותם, הלכה למעשה, לעבודה בשטח.

 

יולי גת, גת- גרונטולוגיה תכליתית- ייעוץ מתקדם בעולם מזדקן

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים