דורות - מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת

פרדוקס: על המכשול בדרכם של זקנים הסובלים מהתעללות לקבלת גמלת סיעוד

8/06/2014

בן מתעלל עוזר בבית?

 

גמלת סיעוד המוענקת מטעם המוסד לביטוח לאומי לאנשים זקנים בעלי מוגבלות בתפקוד מביאה לידי שיפור ניכר באיכות חייהם. בעבור זקנים המתמודדים לא רק עם מוגבלות אלא אף עם התעללות מצד בן משפחה המתגורר עמם, לגמלת סיעוד ערך מוסף חשוב בצמצום היקף ההתעללות ועצמתה. לא פעם העזרה של המטפל מטעם חברת הסיעוד מפצה על חסרים הנוצרים בידי המתעלל ובכך מקטינה את נזקי ההתעללות. כמו כן, לעצם העובדה שהמטפל נוכח בבית השפעה מרתיעה וממתנת על האדם המתעלל. במקרים רבים המטפל מדווח לממונים עליו על החמרה בהתעללות או על עלייה ברמת הסיכון שהזקן חשוף אליו. כאשר גמלת הסיעוד מנוצלת ליציאה למרכז יום, הזקן זוכה להפוגה ארוכה מן ההתעללות שהוא חווה בבית. השהייה מחוץ לבית, במקום בטוח ובסביבה אוהדת, חושפת את הזקן לאפשרויות חיים אחרות.

 

ידוע כי התעללות והזנחה פוגעות לא רק באיכות החיים של האדם הזקן, אלא גם בבריאותו ובתפקודו, והן עשויות לגרום למוות בטרם עת (אלון, 2006). לאור זאת, סביר להניח שזקן מוגבל החווה התעללות בבית נזקק לגמלת סיעוד עוד יותר מזקן מוגבל שאינו חשוף להתעללות. ואולם, הקריטריונים לקבלת גמלת סיעוד מפלים לרעה את הזקן החווה התעללות בבית לעומת זקן שגר בגפו. זקן שגר לבד זוכה באופן אוטומטי בתוספת ניקוד במבחן הזכאות לקבלת גמלת סיעוד, ואילו זקן שגר עם בן משפחה מתעלל אינו זכאי לניקוד נוסף.

 

הרציונל המנחה את המוסד לביטוח לאומי בהענקת תוספת ניקוד לזקן שגר בגפו מובן. מצבו של זקן שגר לבד קשה מזה של זקן שמתגורר עם אדם נוסף שיכול להעניק לו עזרה בלתי פורמלית (כגון להגיש לו כוס מים או להזעיק עזרה בשעת חירום). עם זאת, הביטוח הלאומי הכיר בעובדה שלא כל בן משפחה המתגורר עם הזקן מסוגל לסייע לו. בשנת 2005 שינה הביטוח הלאומי את הקריטריונים לקבלת גמלת סיעוד, וקבע שזקן שגר באותה דירה עם בן משפחה נוסף שהוא עצמו מוגבל באופן קשה, יש לראותו כ"בודד" (המוסד לביטוח לאומי, 2005). גם כאן הרציונל ברור - אין לצפות שאדם אשר הוא עצמו מוגבל בתפקוד יושיט עזרה לזקן.  

 

אך מה בדבר זקן המתגורר עם אדם אשר מבחינת תפקודו כשיר להושיט עזרה, אך בפועל אינו עוזר לזקן אלא מתעלל בו? על פי הקריטריונים הנוכחיים של הביטוח הלאומי בן משפחה המסכן את הזקן באלימות ובהזנחה נחשב גורם מסייע. לזקנים רבים החווים התעללות חסרה במבחן הזכאות חצי נקודה, הניקוד המוענק באופן אוטומטי לזקן שגר לבד, והיא החסם המונע מהם לקבל גמלת סיעוד. המקרה של נחמה, שיתואר להלן, ממחיש היטב את הבעייתיות במצב הקיים.

 

תיאור המקרה של נחמה

 

נחמה היא אישה בשנות השבעים לחייה, אלמנה, אם לארבעה בנים וסבתא לנכדים. נחמה נהנית מקשר טוב והדוק עם שלושה מבניה, אך מאז ומעולם היו יחסיה עם בנה יוסף רעועים. יוסף, בן 40, התגרש מאשתו לפני מספר שנים וחזר לבית הוריו. נחמה מספרת שלפני שנפטר בעלה היו המגורים המשותפים עם יוסף קלים יותר. באותה העת התמיד יוסף בעבודה ומצב תפקודו היה סביר. לאחר שהתאלמנה, נותרו היא ויוסף לבדם בבית, ויוסף החל לנהוג בה באלימות.

 

בתקופה זו פנתה נחמה לעובדת סוציאלית בלשכת הרווחה בבקשה לסיוע חומרי ולעזרה בהגשת תביעה לגמלת סיעוד. נחמה סבלה מכמה בעיות רפואיות אשר החלישו אותה ופגעו ברמת תפקודה, בהן בעיות לב, התחלה של מחלת פרקינסון, בריחת סידן ובריחת שתן. בפגישה עם העובדת הסוציאלית סיפרה נחמה מעט על המתרחש בבית: יוסף מתרגז לעיתים תכופות ומתפרץ עליה בצעקות. פעם אחת שמעו השכנים את יוסף צועק, חששו לשלומה והזעיקו משטרה. כמו כן, נחמה חוששת שיוסף יפגע בעצמו. היא כבר אינה בריאה ותש כוחה מלהשגיח עליו.

 

בסיוע העובדת הסוציאלית הגישה נחמה תביעה לקבלת גמלת סיעוד, אך תביעתה נדחתה. נחמה לא הצליחה לצבור 2.5 נקודות תלות, סף הזכאות לגמלת סיעוד. היא הגישה ערעור על החלטת הביטוח הלאומי בצירוף מכתב מטעם העובדת הסוציאלית המתאר את המצב בבית. גם ערעור זה נדחה.

 

ככל שהעמיק הקשר של נחמה עם העובדת הסוציאלית, חשפה נחמה בפניה עוד פרטים רבים על האלימות הקשה שהיא נתונה בה. נחמה סיפרה שיוסף משליט טרור בבית ושהיא מפחדת ממנו. הוא מצותת לשיחות הטלפון שלה ומגיב לתכנים שאינם לפי טעמו בהשתוללות פרועה. הוא מגביל אותה ביציאה מהבית ואף נועל אותה בחדרה. לעתים הוא גם מרביץ לה. 

 

בשלב זה לא יכלה נחמה לשאת עוד את ההתעללות הקשה מצד יוסף, ובשלה בה ההחלטה להוציא אותו מן הבית. בסיוע הרווחה היא הצליחה לשכנע את יוסף לעזוב את הבית, בצל האיום שאם יסרב יפונה בכוח מביתה.

 

לאחר שיצא יוסף מן הבית רווח לנחמה. היא הסתגלה היטב לחיים בגפה. זמן קצר אחר כך, עם הדרדרות נוספת במצבה הגופני, נחמה הגישה עוד תביעה לקבלת גמלת סיעוד. הפעם תביעתה אושרה. היא הצליחה להשיג בדיוק את סף הניקוד הנדרש לזכאות בגמלה  - 2.5 נקודות - וזאת הודות לעובדה שבנה כבר אינו מתגורר בבית, דבר ההופך אותה לזכאית לתוספת ניקוד על מגורים לבד. גמלת הסיעוד שימשה את נחמה ליציאה למרכז יום לזקן ולרכישת מוצרי ספיגה, ושיפרה מאוד את איכות חייה. 

 

 

סיכום והמלצות

 

המקרה של נחמה ממחיש את הבעייתיות בקריטריונים הנוכחיים לזכאות בגמלת סיעוד. המגורים המשותפים עם יוסף, אשר התעלל קשות בנחמה, היו למכשול בדרכה לזכאות בגמלת סיעוד. נחמה לא הצליחה לזכות בגמלה בשעה שהייתה זקוקה לה יותר מתמיד. באופן אבסורדי, רק בזכות העובדה שהוטב מצבה של נחמה, כאשר הצליחה להוציא את בנה מן הבית -  עמדה בתנאי הזכאות לקבלת הגמלה.

 

לאור מקרה זה, המייצג את מצבם של זקנים רבים, יש לבחון מחדש את הקריטריונים לקבלת גמלת סיעוד במצבים שבהם הזקן סובל מהתעללות מצד בן משפחה המתגורר עמו. ראוי שהמוסד לביטוח הלאומי יכיר בחריגותם של מקרים בהם הזקן מתגורר עם בן משפחה מתעלל, כפי שהכיר בחריגותם של מקרים בהם הזקן מתגורר עם בן משפחה המוגבל באופן קשה. המלצתנו היא שבמקרים שבהם עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה מצרפת אל התביעה לגמלת סיעוד דו"ח המפרט התעללות קשה מצד בן משפחה המתגורר עם הזקן, יושוו תנאי זכאותו לגמלת סיעוד לאלה של זקן המתגורר בגפו.

 

 

שרה הלפרין, עו"ס אזורית למניעת התעללות בזקנים, לשכת הרווחה צפון, עיריית ירושלים.
אסתר לוי, עו"ס לחוקי הגנה על הזקן, לשכת הרווחה, נווה יעקב, עיריית ירושלים.

 

מקורות

 

אלון, ש. (2006). זיהוי התעללות והזנחה של זקנים – מדריך למטפל. ירושלים: אשל.

 

המוסד לביטוח לאומי, מינהל גמלאות (2005) ניקוד ל"בודד" - השלכות פסק דין של ביה"ד הארצי, בן דוד נ. המוסד. חוזר כללי מספר 197/2005

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים