דורות - מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת

ללב אין קמטים: על מיניות ואינטימיות בזיקנה

הכותרת של הכתבה "מיניות ואינטימיות בזיקנה" עשויה לעורר אסוציאציות מפתיעות ומנוגדות. המחצית הראשונה "מיניות ואינטימיות" כורכת שני מושגים המעלים מחשבות על משיכה, יופי, התרגשות, רעננות, עונג, גירוי וקשר רומנטי. לצערי, גם היום, שנים רבות מאז שהתפתח מקצוע הסקסולוגיה, התפיסה החברתית לגבי "מיניות ואינטימיות" איננה שוויונית. אנשים רבים חשים שהתנהגויות ורגשות כאלה שייכים לצעירים.

זקנה, לעומת זאת, מעוררת מחשבות ודימויים של אנשים עייפים, שאבדו את יופיים והדרם,  כאלה שמתמודדים עם חולי וקשיים, וגם עם אבדן היכולת בתחומים שונים.

לכן, למרות הפתיחות המינית בעולם, קשישים וקשישות, כמו גם אנשי מקצוע הפוגשים בהם, מתקשים לחבר בין זיקנה למיניות ואינטימיות. לכך מתווספת תפיסה מוגבלת וצרה של המושג מיניות.

 

מיניות ובריאות מינית- במה מדובר ?

"מיניות" היא מרכיב חשוב באישיותו של האדם והיא כוללת רבים מן ההיבטים הנכללים בחוויית הזהות הגברית והנשית. אמנם יש למיניות מרכיב ארוטי (למשל, קיום יחסי המין). אך מרכיב זה מהווה חלק קטן ביותר מהמיניות של האדם. כלומר, ספירה של כמות יחסי המין או מספר בני הזוג, או מדידת של עוצמת ההתרגשות המינית, האינטנסיביות של האורגזמה או רמת החשק המיני- כל אלה מייצגים רק הבט אחד של המיניות.

היבטים אחרים של המיניות כוללים את המרכיב הפיזי (מגע), הנפשי (אהבה, חיבה) והאינטימי (קשר קרוב ומיוחד עם אחר שהוא משמעותי). הצורך לתת ולקבל אהבה, חיבה, מגע פיזי (נעים מחבק ועוטף) והצורך להרגיש קרבה מיוחדת (תוך שיתוף ברגשות, בחוויות, במחשבות)- כל אלה מהווים חלק בלתי נפרד מהמיניות שלנו. הם קיימים מהרגע  שבו נולדים עד לרגע שבו אנו נפרדים מהחיים. לכן, המיניות באה לידי ביטוי בכל אחת מן המחשבות, הרגשות וההתנהגויות של הגבר והאישה בכל גיל מינקות ועד זקנה, בין אם במודע ובין אם שלא במודע.

מכאן ניתן להבין כיצד מיניות ותפקוד המיני יכולים להיות מקור לאושר ושמחה מחד, אך בו בזמן הפרעות במיניות עלולות לגרום לכאב, תסכול וחולי. במלים אחרות, בריאותו של האדם  עלולה להיפגם אם הבריאות המינית והתפקוד המיני פגועים.

לא מפתיע, שכבר לפני שנים, הגדיר ארגון הבריאות העולמי (WHO 2008) את הבריאות המינית כמרכיב חשוב ומרכזי באיכות החיים של האדם בכל גיל ובכל מצב בריאות. כיון שהבריאות המינית הוכרה ע"י הארגון כזכותו הבסיסית של האדם, הם ממליצים לשלב את הטיפול בבריאות מינית כחלק בלתי נפרד מן הטיפול הבריאותי השגרתי.

ואכן, כאשר בקשו מחולים במחלות מורכבות (פרקינסון) לדרג את הקשיים שמציבה לפניהם המחלה, הם דרגו בעיות בתפקוד המיני במקום ה-12 מתוך 24 תופעות המלוות את מחלתם Politis et al. 2010) ).

התרומה של הפעילות המינית לבריאות ניכרת במספר ממדים: הרפייה נפשית ופיזית, הפחתת כאבים, שיפור בהערכה העצמית, שיפור בתחושת הגבריות או הנשיות, תחושות של כוח וחיוניות, תרומה לשיפור המערכת זוגית, וגם דרך חשובה להודות לבן/בת זוג על הטיפול המסור והשותפות בתקופות מאתגרות.

מיתוסים ואמונות

קיימים מיתוסים ואמונות סביב מיניות באופן כללי ואלה תורמים לשיעור הגבוה של קשיים מיניים בכל הגילים. בנוסף, הם משפיעים על ההתנהגות המינית של האוכלוסייה המבוגרת. כאשר קשישים מפנימים עמדות אלה, הם מפחיתים את התנהגותם מתחת לרמת הצרכים והיכולת  שלהם.  דעות דומות רווחות גם בקרב אנשי מקצועות הבריאות וגורמות להם להתעלם מהצרכים המיניים של מטופלים מבוגרים וקשישים. 

המיתוס השכיח ביותר הוא שאנשים זקנים לא זקוקים, לא מסוגלים ולא נהנים ממין. המיתוס הזה פוגע, למעשה, באנשים בגילים הרבה יותר צעירים מההגדרה המדעית של "זקנה". ברגע שאתם בני 40, אתם נחשבים די זקנים בעיניהם של בני ה-20, ובני ה-60 נראים קשישים מופלגים בעיני בני ה-40, וכן הלאה. כך, לצערי הרב, כבר בגיל צעיר מגיל הזקנה, נשים וגברים מאמצים התנהגויות המבוססות על מיתוסים אלה, ונמנעים מפעילות אינטימית ומינית.

 

מחקרים על התנהגות מינית בזקנה

מחקרים העוקבים אחרי ההתנהגות המינית של קשישים מפריכים את המיתוסים הנ"ל. במחקר שבדי שבו נשאלו 319 גברים בני 50 עד 90 "האם סקס חשוב בחיים שלהם?"

השיבו בחיוב 76% מבני ה 60-69 ו-51% מבני ה 70-80. מעניין ש 46% מבני ה 70-80 דיווחו שהם נהנים מאורגזמה לפחות פעם בחודש והחשק המיני שלהם תקין (  1996  (Helgason. במחקר של כ 3000 גברים ונשים אמריקאים בגיל 57-85, נמצא שכמחצית מבני ה- 65-74 ולמעלה מרבע מבני ה 75-85 עדיין פעילים מינית ( Lindau et al. 2007). הפעילות המינית של הקשישים במחקרים אלה היתה מגוונת, וכללה יחסי מין פנימיים (עם ביקור של פין בתוך נרתיק), יחסי מין חיצוניים (כולל גירוי ידני ואוראלי) וגם גירוי עצמי (אוננות).

אין ספק כי מיניות על כל מרכיביה חשובה ותורמת לשיפור איכות החיים באוכלוסיה המבוגרת.  המגע בגוף ע"י חיבוק, נשיקה או ליטוף מספקים לקשישים תחושה שמישהו דואג להם, מתייחס אליהם ומתעניין בהם. התחושות המתעוררות בעת המגע מאפשרות רגיעה ותחושת חיוניות. אהבה, חיבה, אינטימיות רגשית וקירבה אנושית תורמים לחוסן הנפשי. התרגשות מינית הנוצרת בעקבות גירוי וסיפוק מיני בעת קיום יחסי מין או בזמן אוננות מספקים עונג ותחושת חיים.

 

הפרעות מיניות בגיל המבוגר והקשיש

 

הפרעות מיניות בגיל המבוגר והקשיש נובעות משינויים שמתרחשים במהלך ההזדקנות:

·         שינויים  פיזיולוגיים טבעיים הקורים על הגיל (למשל, האטה בקצב הגירוי, קושי להתרכז, הפחתה ברמת החשק, בעוצמת העוררות המינית, והאורגזמה)

·          שינויים בריאותיים (למשל, השפעת מחלות על תפקוד מיני ואינטימי, השפעת לואי של תרופות ו/או ניתוחים ו/או טיפולים רפואיים אחרים, אבדן תפקוד פיזי ונכות).

·          שינויים נפשיים וחברתיים (פרישה מעבודה, שינוי תפקידים במשפחה, אבדן בן/בת זוג, שינוי צורת מגורים, התערבות של הילדים).

·          

"אנחנו מתחילים להזדקן ברגע שאנו נולדים", כך נפתח הספר "מיניות באמצע החיים" שנכתב ע"י ד"ר צחי בן-ציון וע"י גילה ברונר (הוצאת פרולוג 2006). המשפט הזה מנסה לומר שכל חיינו אנחנו בתהליך השתנות. בעצם, כל מערכות הגוף משתנות כשמזדקנים. כדי להסתגל לשינויים יש לשנות הרגלי חיים, כמו הרגלי אכילה, הרגלי שינה, לבוש והתנהגות. לרוב, אנשים אינם מתביישים בשינוי, לא מסתירים ובמידת הצורך אפילו מתייעצים עם אנשי מקצוע או עם חברים. כאשר הראיה משתנה וזה שכיח אחרי גיל 50, עקב הזדקנות מערכת המיקוד בעין, ברור יש צורך בסיוע. אנשים אינם נוהגים לוותר על קריאה, גלישה באינטרנט או צפייה בטלביזיה בגלל הקלקול שחל בראיה. אלה המשתמשים במשקפיים יודעים אפילו שעליהם לשים לב ולהכין זוג משקפיים רזרבי למקרה הצורך. כך גם במקרה של שיפוץ מערכת השיניים, שינוים בפעילות הפיזית ובהרגלי האכילה. השימוש בעזרים, בטכנולוגיות מתקדמות, בתרופות וגם שינוי הרגלים מאפשרים להתגבר על האתגרים החדשים ולשמור על איכות חיים.

 

שינויים דומים מתרחשים גם במערכת המין ובצרכים האינטימיים, אבל בתהליך זה קיימים מחסומים. אנשים נבהלים ובטוחים שהשינוי פירושו סיום התפקוד המיני. אם נקח בחשבון שגברים ונשים אינם משוחחים על היחסים האינטימיים שלהם, לא בתוך הזוגיות, לא עם חברים ולא עם אנשי המקצוע המטפלים בהם, נבין שרמת החרדה עשויה להיות משמעותית. שיחה המביאה להבנה כיצד השינויים האלה (הטבעיים, הבריאותיים, הנפשיים והחברתיים) משפיעים על האינטימיות, המיניות והתפקוד המיני יכולה להפחית מתח אישי וזוגי ולהגביר את איכות החיים והאושר בכל גיל, במיוחד בזקנה.

 

 

שימור הבריאות המינית  -  תפקיד אנשי מקצוע

 

רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים וכן אנשי מקצוע אחרים בתחום קידום הבריאות יכולים ואף חייבים לתרום לשמירה על המיניות, כמו גם למניעה של הפרעות בתפקוד המיני באוכלוסיה המבוגרת והקשישה. ניתן לעשות זאת באופן הדרגתי ובמידה הראויה לכל איש מקצוע לפי פתיחותו, כישוריו ובמידה שמאפשרים תנאי העבודה (Bronner 2001 ).

מתן מידע והדרכה הם שלב ההתערבות הראשוני והבסיסי. המידע חייב להינתן ללא אפליה על רקע של גיל, מיגדר, מצב משפחתי, מוצא, מידת הדתיות, הנטיה המינית, המראה החיצוני, או מצב הבריאותי של האדם. גם אנשים שנראים לנו לא מיניים לחלוטין (למשל, אנשים במצב רפואי קשה) זקוקים למגע, לחיבה, לאהבה או אפילו להתרגשות (מינית או אינטימית).

 יש חשיבות מיוחדת לאבחון של קבוצות מטופלים הנמצאים בסיכון לפגיעה במיניות (למשל, קשישים, חולים סופניים, אנשים עם נכות פיזית או נפשית, עולים חדשים, אנשים עם מחלות כרוניות ובני זוג של כל אלה).

חשוב לזכור שיש אוכלוסייה "מיוחדת"  - קשישים שגרים במוסדות. אנשים אלה, מאבדים לעיתים קרובות את אחת מזכויות היסוד שלהם: הפרטיות. הפגיעה באיכות החיים משמעותית כאשר הרגלי חיים שונים נחשפים. הקושי גדול עוד יותר כאשר מדובר בהרגלים מיניים, כמו למשל, להתעלס עם בן או בת זוג, לאונן לבד, להתחבק זה בזרועות זו או אפילו לשוחח שיחה אינטימית. אנשי צוות מדווחים על תחושות של כעס כלפי התנהגות  מינית של דיירים. בהעדר ידע רלבנטי ואבחון מקצועי מתאים, הם חשים מתח ואי-נוחות, ושופטים התנהגויות אלה לחומרה. ייעוץ מקצועי מתאים לאנשי הצוות יכול לסייע להם

להבין את התנהגויות מיניות שונות בקרב קשישים (בריאים, סיעודיים או תשושי נפש) ולחשוב על פתרון מתאים במסגרת המוסד שבו הם עובדים, תוך שמירה על כבוד הדיירים וכבוד הצוות המקצועי. 

 

גילה ברונר, מנהלת השרות הסקסולוגי במרכז לרפואה מינית,  המרכז הרפואי שיבא, תל השומר ובמרכז רפואי דניאלי בגבעתיים

 

 

* רשימת מקורות:

 

Bronner G, Vodušek DB (2011) Managment of sexual problems in Parkinson's disease patients. Ther Adv Neurol Disord. 2011 ;4(6):375-83.

 

Bronner G. (2001) Sexual Health Promotion- an inductive intervention model. Harefuah, 2001; 140(1):72-76  עברית "הרפואה"

 

Helgason AR, Adolfsson J, Dickman P, Arver S, Fredrikson M, Göthberg M, Steineck G. Sexual desire, erection, orgasm and ejaculatory functions and their importance to elderly Swedish men: a population-based study. Age Ageing. 1996; 25(4):285-91.

 

Lindau ST, Schumm LP, Laumann EO, Levinson W, O'Muircheartaigh CA, Waite LJ. A study of sexuality and health among older adults in the United States. N Engl J Med. 2007 ;357(8):762-74.

 

Politis M, Wu K, Molloy S, G Bain P, Chaudhuri KR, Piccini P. Parkinson's disease symptoms: the patient's perspective. Mov Disord. 2010; 25(11):1646-51.

 

World Association for Sexual Health. (2008). Sexual Health for the Millennium. A

Declaration and Technical Document. Minneapolis, MN, USA: World Association for Sexual Health. http://www.europeansexology.com/files/WAS_2008.pdf

 

 

 

בן-ציון יצחק, ברונר גילה (2006). מיניות באמצע החיים, הוצאת פרולוג

 

המרכז לרפואה מינית, בי"ח שיבא – מאמרים

http://www.sheba.co.il/Clinics/Sexual_Medicine_Center/#8

 

 

 


 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים