דורות - מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת

אימון המוח במחקר- שני צדדים למטבע

בעשור האחרון הופיעו עשרות רבות של מאמרים ומחקרים שעניינם אימון המוח ומידת האפקטיביות שלו. לא מעט ויכוחים ניטשו בין מומחים, אנשי מקצוע וחוקרים בתחום הגיעו גם לעיתונות הכתובה והאינטרנטית שמגיעה לעיני מליוני קוראים וצופים. העובדה שתחום אימון המוח כולל כיום כמה עשרות של חברות בכל העולם, והתעשייה עצמה מגלגלת מיליארדי דולרים בשנה, העלתה עוד יותר את רמת העניין בה וקראה לחקר אקדמי מעמיק של הטענות בדבר היכולת של משחקי אימון למוח לשמר את היכולת הקוגניטיבית. הנושא רלוונטי במיוחד לבני ה-+50 שחוששים מן הירידה הקוגניטיבית על מרכיביה השונים שעלולה לפגום באיכות חייהם הצפויים להתארך עוד ועוד.

19/02/2017

מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת דורות (גיליון 180, נובמבר 2016), התבסס על מאמר שפורסם בכתב העת המדעי Psychological Science 1  ובו נותחו עשרות רבות של מחקרים שפורסמו בעשור האחרון בתחום אימון המוח. מסקנת המאמר הייתה לא מעודדת, בלשון המעטה: הניתוח הראה שאימון המוח מביא לשיפור ביכולות עליהן התאמנו, אך לא מצא שיפור במטלות יומיומיות עליהן לא התאמנו ישירות (כלומר: לא נמצאה הכללה).

אז האם ניתן להסיק מכך שאין לאימון המוח יכולת לשפר יכולות קוגניטיביות במבוגרים? כמעט כמו כל תחום מחקרי, למטבע שני צדדים. במאמר הנוכחי אנו סוקרים מספר מחקרים עדכניים, לרבות מחקרי מטה-אנליזה מעמיקים, שמצביעים דווקא על האפשרות ההפוכה לפיה לאימון הקוגניטיבי הממוחשב יש השפעה משמעותית על שיפור היכולת הקוגניטיבית של מבוגרים. יתרה מכך, ישנן תרגילי אימון למוח המספקים פוטנציאל של דחייה בת כמה שנים של דמנציה או אלצהיימר, ממנה, לצערנו, יסבלו כ - 20אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת.

המחקר המקיף ביותר שנעשה בנושא הוא מחקר ה-ACTIVE, שכלל קרוב ל-3000 נבדקים

בני +65, ללא עדות לירידה קוגניטיבית או דמנציה. הנבדקים חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות – שלוש מהקבוצות קיבלו אימון קוגניטיבי כלשהו (אימון המבוסס על אסטרטגיות זיכרון, אימון המבוסס על אסטרטגיות חשיבה, או אימון ממוחשב המבוסס על שיפור מהירות עיבוד) ואילו הקבוצה הרביעית שימשה כקבוצת ביקורת. נבדקים בשלוש קבוצות האימון קיבלו 10 שעות אימון בסה״כ, על פני 5 שבועות. חלק מהנבדקים קיבלו “חיזוק” - 4 אימונים נוספים כעבור שנה. תפקודים קוגניטיביים ותפקוד בחיי היומיום נמדדו, אצל כל הנבדקים, כעבור 1,2,3,5,10 שנים מתחילת המחקר, שפורסם ע"י 2Rebok et al.  והינו חלק ממחקר אורך שהתבצע לאורך 10 שנים (החל מ-2006) במבוגרים בגילאי  +70  (ACTIVE).

 

נמצא כי מבוגרים ללא סימני דמנציה או ירידה קוגניטיבית חריגה אשר התאמנו במשך 10-14 שעות במטלת אימון קוגניטיבי הראו שיפור ביכולת ההסקה ובמהירות העיבוד, שנמדדה תוך שימוש במטלות שונות מאלה עליהן התאמנו. בנוסף, משתתפי המחקר דיווחו כי הם מבצעים מטלות יומיומיות (ADL)חשובות ביתר קלות עד 10 שנים לאחר ביצוע האימון, זאת לעומת קבוצת ביקורת של מבוגרים שלא ביצעו אימון דומה.

הממצאים מראים כי גם אימון קוגניטיבי קצר-טווח (10 שעות במשך שבועיים) יכול לשאת השפעה ארוכת  טווח, ובעלת פוטנציאל להשהות את הנסיגה הקוגניטיבית הטבעית השכיחה בגילאים אלו. התוצאות אף מובהקות יותר, כאשר קבוצה חלקית מבין המתאמנים קיבלה “מנת חיזוק” של אימונים נוספים במהלך שלוש שנים שחלפו מאז המנה הראשונה (תופעה שדומה למנת בוסטר שמקבלים אחרי חיסון נגד מחלות). המחקר מספק תמיכה נוספת לגמישותו של המוח ולחשיבותו של האימון הקוגניטיבי, ובמיוחד להשפעתו לטווח ארוך.

 

בהרצאה שניתנה בכנס העולמי של איגוד האלצהיימר, שנערך בטורונטו ביולי 2016, הציגה ד״ר אדוארס  מאוניברסיטת פלורידה את הניתוח הסופי של נתוני המחקר שהתקבלו בתום 10 שנות מעקב. המחקר המקיף נערך בששה אתרים בארה”ב ובחן את השפעתן של 3 תוכניות אימונים שונות על הופעתה של דמנציה. המחקר כלל קרוב ל 3000 נבדקים, בני +65  ללא ראיות של פגיעה קוגניטיבית או דמנציה. הנבדקים חולקו באופן אקראי ל- 4 קבוצות-קבוצה מבוססת אסטרטגיות זיכרון, קבוצה מבוססת אסטרטגיות חשיבה, קבוצת אימון מהירות עיבוד ממוחשבת וקבוצת בקורת. הנבדקים עברו 10 אימונים בני שעה אחת, למשך 5 שבועות. חלק מהנבדקים קיבלו “בוסט”- 4 אימונים נוספים. תפקודים קוגניטיביים נמדדו לאחר 1,2,3,5,10 שנים.  נמצא כי לאחר 10 שנים, רק לאימון מהירות העיבוד היתה השפעה על מדדים קוגניטיביים. מהירות עיבוד הורידה את הסיכויי לחלות בדמנציה ב 8% עבור כל סבב אימון. אלו שהתאמנו 11 או יותר פעמים, הורידו את הסיכוי לחלות בדמנציה ב 48%! איגוד האלצהיימר פירסם: ”איגוד האלצהיימר סבור, כי יש ראיות חזקות מספיק כדי להסיק, כי למידה ואימון קוגניטיבי לאורך החיים, עשויים להפחית את הסיכוי לירידה קוגניטיבית ולדמנציה”.

 

במחקר שפורסם ב- Plos Med.3  צוות חוקרים ביצע מטה-אנליזה (ניתוח סטטיסטי משוקלל) של מחקרים שבוצעו על מנת להעריך את תוצאות השימוש בתוכנות שנועדו לשפר זיכרון ויכולות מוחיות. בסה”כ נותחו 52 מאמרים שכללו 4885 נבדקים מבוגרים ובריאים.

בניתוח נמצא כי השימוש בתוכנות מחשב קוגניטיביות מגביר את הזכרון המילולי והלא מילולי, את זכרון העבודה, מהירות עיבוד מידע, וכן את התפיסה מרחבית. לא נמצאה השפעה על רמת התפקוד הביצועי ועל קשב. עוד נמצא כי אימון במסגרת קבוצתית היה יעיל הרבה יותר מאימון עצמי. כמו כן מצאו החוקרים כי מידת השיפור עולה עם כמות האימונים עד שלושה אימונים בשבוע, אך מעבר לכך מידת השיפור הנוסף הינה זניחה.

במאמר שפורסם בשנת 2015 בעיתון Plos One קבוצת חוקרים מכמה מרכזים רפואיים בסין ביצעו מטה-אנליזה של קרוב ל 200 מחקרים שונים שבוצעו במהלך העשור האחרון, על מנת להעריך את תוצאות השימוש בתוכנות מחשב קוגניטיביות. מבין המחקרים שפורסמו, נבחרו רק כאלו שהתייחסו למבוגרים בריאים, ואשר רמת המחקר בהם הייתה בינונית עד גבוהה (לדוגמה, מחקרים שהמדגם הסטטיסטי בהם היה נמוך מדי, נפסלו). בסה”כ נמצאו 12 מחקרים שעמדו בקריטריונים ונכללו בניתוח המשוקלל. בניתוח זה נמצא כי השימוש בתוכנות מחשב קוגניטיביות מגביר את הזיכרון לטווח קצר וארוך וכן את המהירות שבה ניתן לעבד מידע. לא נמצאה השפעה על רמת התפקוד הביצועי.

קבוצת חוקרים מקיימברידג' בראשות A. Corbett  ו- C. Ballard  פירסמו בעיתון JAMDA מחקר5, שבו השתתפו למעלה מ 6,700 אנשים בריאים מעל גיל 50.

המשתתפים גויסו באמצעות שיתוף פעולה בין ה- BBC, האגודה לאלצהיימר בבריטניה, והמועצה למחקר רפואי בבריטניה. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות, וביצעו אימון ממוחשב במשך 10 דקות ביום. שתי קבוצות ביצעו אימון קוגניטיבי משני סוגים שונים, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה מטלות ומשחקים מבוססי מחשב אשר אינם ייעודיים לאימון המוח. לאחר שישה חודשים נמצא כי בשתי הקבוצות שביצעו אימון קוגניטיבי ייעודי נמדד שיפור משמעותי ביכולת לבצע פעילויות יומיום (activities of daily living – ADL), וביכולת להסיק מסקנות. שיפור קטן יותר אך בעל מובהקות סטטיסטית נמדד גם בזכרון המילולי לטווח קצר ובזכרון העבודה.

מעניין במיוחד לציין שקבוצת המחקר היא אותה קבוצה שבמחקר שערכה כמה שנים קודם לכן6 הגיעה למסקנה גורפת שאימון המוח הממוחשב אינו אפקטיבי! במחקרם האחרון, ביצעו כמה שינויים מהותיים       ועל ידי  כך, השיגו את התוצאות האפקטיביות כפי שהוצגו ב JAMDA 

ומחקר מטה אנליטי נוסף8 של הקבוצה מאוניברסיטת סידני (בהובלת A.Lampit  (  ניתח 20 שנות מחקר ומצאו שלאימון יש פוטנציאל לדחיית דמנציה גם אצל מי שכבר החל אצלו תהליך MCI . לעומת זאת, לא נראתה השפעה על מי שכבר החל בתהליך דמנטי.

לסיכום: למרות הניתוח בעיתון Psychological Science יש לא מעט מחקר עדכני המצביע דווקא על יעילות האימון הממוחשב הן על היכולת הקוגניטיבית והן על דחייה פוטנציאלית של כמה שנים בהופעת הדמנציה

אלי גל,  מנכ"ל ומייסד בריין טריין, מכון כושר למוח ברעננה.
ד"ר דקלה אנדר-פוקס, פסיכולוגית, רמת השרון.

 

 

מראי מקום:

1.   Daniel J. Simons et al.  Psychological Science in the Public Interest 2016, Vol. 17(3) 103–186

2.    Ten years effect for advanced cognitive training. Rebok et al., 2014

3.    A. Lampit et al.  PLOS Medicine, November 2014, Volume 11 

4.    Shao, Y. K., Mang, J., Li, P. L., Wang, J., Deng, T., & Xu, Z. X.  PLoS ONE 10(6) 2015

5.   A. Corbett et al. JAMDA 16 (2015)

6.   Owen et al. Putting brain training to the test. Nature 2010, 465(7299):775-8

7. http://www.brain-train.co.il/wp-content/uploads/2016/08/Brain-Training-Protects-Against-Cognitive-Decline-Dementia-july-2016.pdf

8.   https://www.sciencedaily.com/releases/2016/11/161114105531.htm

 

 

 

 

 

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים