יומן המלחמה של מפקדת דסק אזרחים ותיקים בפיקוד העורף

 איך מנגישים את הנחיות מערכת הביטחון לבני הגיל השלישי, ואיך מחנכים חיילים צעירים לתקשורת איתם? יעל חביב, מפקדת דסק אזרחים ותיקים בפיקוד העורף, משתפת בחוויותיה מהמלחמה

יעל חביב

מטפלת רגשית, מנחת קבוצות ומלווה רוחנית לגיל המבוגר, מפקדת דסק אזרחים ותיקים בפיקוד העורף

הזיקנה כאן. היא כאן להשאר ולהשתנות, לגדול ולהתרחב, לאתגר ולחיות.

בספר יואל, נאמר בהקשר של מכת הארבה: "עָלֶיהָ לִבְנֵיכֶם סַפֵּרוּ, וּבְנֵיכֶם לִבְנֵיהֶם, וּבְנֵיהֶם לְדוֹר אַחֵר". הייחוד היפה של הפסוק מתאר את שרשרת הדורות, "העברת המקל" הבין-דורית.

הפסוק היפה קורא לנו לספר את סיפור הדורות. לא לכתוב אותו או להעביר מידע, אלא להחיותו ולספר אותו כך שישאר בזיכרון.

השנה האחרונה הפגישה אותי עם סיפורים קורעי לב בהקשר הבין-דורי, והחשש מלגעת בהם ולתת להם במה בשיח הציבורי חידד אצלי את הדרך וחשיבותה – לדבר! ודבר לא לשכוח.

מחיריה של הזיקנה עשויים להיות מחירים כואבים, כבדים מנשוא ומחוללי חיים. אך יש בה גם מתנות נהדרות וטובות, מתנות שמפיחות את תחושת החיות והמשמעות.

המפגש עם חנה (שם בדוי) מזכיר לי, בכל מפגש, את הקושי להמשיך לנשום כשקרובים לליבה כבר אינם כאן. צעירים ויפים. דור ההמשך. חנה מספרת על הקשר המיוחד עם נכדה שנרצח במיגונית ב-7 לאוקטובר. "הוא נכדי הראשון. הוא עשה אותי הסבתא שאני", היא אומרת בכאב נורא.

בכל פעם שאנחנו נפגשות, הנכד שלה, הסבתאות שלה, התפקיד ההורי שלה, הזוגי, החברתי - כולם עולים בנשימה כואבת, כי כל תפקיד כזה השתנה ללא הכר. "אין שמחה שלמה", היא משתפת אותי.

הקשר של חנה ומשפחתה מציב בפניי את האתגר החשוב והבלתי נמנע של אריכות החיים. כשכל דור מתרחב אל אפיקיו, בעוד שקודמו אוחז במוכר לו ובבטוח, כששפה משתנית, כשתקשורת משנה פניה, כשמבט הוא נכס ומגע הוא מצרך נדיר. כל אלה מאתגרים את פני שרשרת הדורות ומציבים בפנינו את המשימה - לחבר. לבנות גשר, לאפשר מעברים.

אחד מתפקידיי כיום הוא ראש דסק אזרחים ותיקים בפיקוד העורף, בענף הסברה.

בתחילת דרכו נערך התוכן הייעודי לגיל המבוגר במקביל לתוכן עם דסק מוגבלויות. אני בטוחה שכל אחד מאיתנו שעוסק בזקנה חש את אי הנוחות המתבקשת, כאשר הבחירה של ארגון צבאי לשלב כתפיסה את שתי האסכולות האלה – זיקנה ומוגבלויות - מעידה על תפיסה גילנית, לא מקצועית בעליל, פוגענית ואף חוטאת למטרתה.

הכלים הטכנולוגיים שקיימים כיום לא בהכרח מהווים מוקד ידע לכלל אוכלוסיית המבוגרים. ישנם כאלו שללא טלפון חכם בכלל, או שאינם בקיאים בתפעולו. מצאנו שיש אוכלוסיות שאינן קוראות וכותבות - כך שהודעות מטעם פיקוד העורף אינן רלונטיות עבורם. עוד מצאנו שלא פעם ההודעות שמתקבלות מפחידות ומשרות אי וודאות

ההחלטה לפתוח דסק ייעודי לבני הגיל השלישי נעשתה כ-9 חודשים לאחר השבעה באוקטובר.

חלק ממטרות הדסק הוא להנגיש את התכנים הרלוונטיים להצלת חיים עבור בני הגיל המבוגר. מאחר והעולם צועד קדימה ניתן דגש משמעותי על הפצה בפלטפורמות "צעירות"- כמו טיק טוק ועוד.

הכלים הטכנולוגיים שקיימים כיום לא בהכרח מהווים מוקד ידע לכלל אוכלוסיית המבוגרים. ישנם כאלו שללא טלפון חכם בכלל, או שאינם בקיאים בתפעולו. מצאנו שיש אוכלוסיות שאינן קוראות וכותבות - כך שהודעות מטעם פיקוד העורף אינן רלונטיות עבורם. עוד מצאנו שלא פעם ההודעות שמתקבלות מפחידות ומשרות אי וודאות.

יחד עם זאת, מצאנו שדווקא חוסר ההתמצאות בכלים טכנולוגיים אלו יכולים לקרב בין הדורות.

יצאנו בסרטון של סבא ונכד שמתקינים ביחד את האפליקציה של פיקוד העורף, ערכנו תכנים של ערבות הדדית והצעת עזרה למי שנחוץ. חידדנו את המסר שהאדם המבוגר לא בהכרח נזקק, אלא יכול להוות דוגמא  וכוח מעולה לתמיכת הסביבה הקרובה שלו, חברים ומשפחה.

באחת ההרצאות סיפרה לי אישה מבוגרת, ששכנתה הצעירה, אמא ל-3 קטנטנים ובעל במילואים, ביקשה שבמקרה של אזעקה היא תתמוך בה ותעזור לה לקחת את הילדים למרחב המוגן של הבניין. אני מוצאת שזו ליבת התפיסה של חיים משותפים של גילאים מעורבים בו לא בהכרח הזקן צריך עזרה, אלא יכול לתת אותה!

במוקד 104 של פיקוד העורף יושבים חיילים צעירים שזה עתה סיימו קורס. ההנחיות שהם מעבירים לאוכלוסייה שפונה למוקד הן הנחיות גינריות של הפיקוד, נגזרות של ההנחיות מתוך אתר פיקוד העורף המתעדכן. הכנו מודולה ייעודית עבור אותם מוקדנים על מנת  להכיר להם את הצרכים שעולים בגיל המבוגר,את הסיבה לפנייה, את הכעס שעולה, את התסכול של חוסר ההבנה, של חוסר ההתמצאות בשפה המדוברת. ניסינו להעניק לחיילים הצעירים עוד חלון ממנו הם יוכלו להבין את הצד השני, על אף הפערים, ולתת מענה שירגיע וינסוך ביטחון.

לאחר אחת ההדרכות ניגשה אליי חיילת צעירה וסיפרה על מפגש טלפוני מרגש שהיה לה עם אישה זקנה: "היא כל כך בכתה ואמרה שהיא מפחדת. פתאום הבנתי כמה היא לבד. אחרי מה שהסברת לנו על הגיל הזה, מיד חשבתי על סבתא שלי והרגעתי אותה במילים טובות". אני בטוחה שאותה החיילת תביט לזיקנה בעיניים באופן חומל יותר.

התקופה שאנחנו חווים מאתרגת ומעלה התמודדויות חדשות וכואבות שלא הכרנו.

משימה קשה ניצבת בפני העוסקים בלחנך את הדור הצעיר לאינטגרציה גילאית ולא להדרה וניתוק. לטעמי זוהי אחת ממשימות-העל בהקשר של עבודתנו עם האוכלוסייה המבוגרת - רובנו עדיין "צעירים" ויכולים לגשר על הפערים, לרתום את שיתופי הפעולה משני צידי הגיל ולעודד כל התקשרות מיטבית, הדדית ומקדמת.

שנזכה להזדקן במדינה שמכבדת את זקניה ורואה בהם ערך חברתי ולא נטל.

וזוהי משימתנו עכשיו!