מחקר: איך לסייע לאזרחים הוותיקים יוצאי אתיופיה בזמן המלחמה

האתגרים הרבים והמוכרים של יוצאי אתיופיה מתעצמים עוד יותר בתקופה זו. להלן שורה של המלצות מעשיות ליוזמות שיוכלו להקל עליהם, מתוך הבנת החוזקות והחולשות הייחודיות להם

ד"ר יפית כהן

ד"ר איילת ברג-ורמן

חן קלסי רטה (MA)

ד"ר שירלי רזניצקי

מכון ברוקדייל

רקע

בסוף שנת 2021 חיו בישראל כ-10,650 זקנים יוצאי אתיופיה בני +65 ועוד כ-8,850 יוצאי אתיופיה היו בני 64-55 . אף שמרבית הזקנים יוצאי אתיופיה חיים בישראל 30 שנה ויותר, הם עדיין מתקשים להשתלב באוכלוסייה הוותיקה ומתקשים לצרוך שירותי בריאות, רווחה ופנאי הניתנים לכלל הזקנים. כמו כן, השירותים עצמם אינם מותאמים לאוכלוסיית הזקנים יוצאי אתיופיה.

בשנת 2023 ערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מחקר עבור משרד העלייה והקליטה, המשרד לשוויון חברתי וג'וינט-אשל שמטרתו הייתה להעריך את הצרכים של אוכלוסייה זו, לאפיין את מצבה במגוון היבטים, לאפיין ולמפות שימוש בשירותים ולזהות חסמים לצריכתם וכן לבחון פתרונות אפשריים להתמודדות עם החסמים והצרכים הלא מסופקים.

מלחמת חרבות ברזל שפרצה באוקטובר 2023 חידדה את האתגרים והקשיים שעימם מתמודדת אוכלוסייה זו. במסמך הזה מובאות תובנות עיקריות מן המחקר והמלצות מעשיות אשר יסייעו לזקנים יוצאי אתיופיה להתמודד עם ההשפעות של מצב החירום עליהם - ובד בבד יסייעו לאתגרי המשק.

"לזקני העדה יש חוסן נפשי ועולם רוחני עשיר". צילום: מארק ניימן, לע"מ

ממצאי המחקר

חוזקות ומשאבים

המחקר זיהה בקרב זקנים יוצאי אתיופיה חוזקות המתבטאות ביכולת לנהל חיי קהילה על כל היבטיה ולהשתמש בפרקטיקות קהילתיות של עזרה וערבות הדדית. אלה מאפשרות קבלה ומתן של תמיכה הדדית בעיתות משבר. נוסף על כך, לזקני העדה יש חוסן נפשי ועולם רוחני עשיר, מסורת של אורח חיים בריא (כגון תזונה בריאה ופעילות גופנית) וידע מסורתי רחב בתחום החקלאות אשר מיושם בכמה עשרות גינות קהילתיות הפועלות ברחבי הארץ.

אתגרים וחסמים

כאוכלוסייה מסורתית-קולקטיביסטית כפרית המחזיקה בקודים מסורתיים, זקנים יוצאי אתיופיה נתקלים בחסמים להשתלבות בחברה הוותיקה. הם מתקשים לצרוך שירותי בריאות ורווחה, בין היתר בשל מחסור באוריינות סימבולית של קריאה וכתיבה (הן בעברית הן באמהרית), ובשל קושי באוריינות דיגיטלית הנחוצה לצריכת שירותים אלו (כגון הזמנת תורים וקבלת הפניות). הקושי באוריינות הועצם בימי המלחמה בשל חוסר הזמינות של ערוצי תקשורת דוברי אמהרית.

המחסור במגשרים, בנותני שירותים ובמטפלי חוק סיעוד מבני הקהילה וחוסר אמון במערכות הבריאות והרווחה עשויים להוביל להימנעות מצריכת שירותי בריאות ורווחה ולהגברת תחושת הבדידות. כמו כן מכיוון שלבני המשפחה תפקיד מרכזי בהנגשה ובתיווך של שירותים עבור זקנים יוצאי אתיופיה, נוצרת תלות בבני המשפחה. בימי המלחמה ייתכן כי זמינותם של בני המשפחה פחתה (עקב גיוס או פינוי), מה שעשוי להוביל למחסור גדול יותר בהנגשה ובתיווך.

עוד נמצא כי זקנים יוצאי אתיופיה נאלצים להמשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה בשל מצב כלכלי נמוך, כלומר הם יוצאים לפנסיה בגיל מבוגר יותר מקבוצות אחרות. בימי המלחמה ייתכן כי תעסוקתם נפגעה.

נוסף על כך עלה במחקר כי בעיתות שגרה כ-1,500 זקנים יוצאי אתיופיה משתתפים במסגרות ייעודיות (מועדונים, קהילות תומכות וגינות קהילתיות). בזמן המלחמה, חלק ממסגרות אלו לא פעלו זמנית בעיקר בשל מחסור במיגון ובפרט באזורים המטווחים יותר (כמו אזור השפלה).

המלצות ליוזמות מותאמות למלחמה

במחקר ניתנו המלצות כלליות לשיפור תהליך ההזדקנות של יוצאי אתיופיה. ראשית, מינוף המאפיינים הייחודיים של הקהילה על ידי הנכחת הנכסים החברתיים והתרבותיים שלה, כגון חיזוק הקהילתיות ועידוד ושימור אורח חיים בריא. שנית, שימת דגש על הצורך בהנגשה שפתית ותרבותית של שירותי בריאות, רווחה ופנאי באמצעות פרקטיקות רגישות תרבות והכשרת אנשי מקצוע. זאת כדי ליצור אמון בין הזקנים יוצאי אתיופיה למערכות השירותים. שלישית, הכרה בתפקידם של בני המשפחה ומתן הדרכה ותמיכה.

המלצות ליוזמות לשילוב זקנים יוצאי אתיופיה בסיוע לקהילה האזרחית:

1. חיזוק הערבות ההדדית הקהילתית ומתן תפקידים חברתיים לזקני הקהילה, כגון תמיכה נפשית בהתמודדות עם מצבי משבר: לזקנים יש נכסים רוחניים המסייעים במצבי משבר, היכולים לעזור למתמודדים עם לחצים נפשיים בשל המצב. עבור הזקנים, פעולה זו עשויה להעלות את תחושת הערך העצמי ולחזק את תחושת השייכות שלהם לקהילה.

2. בישול אוכל מסורתי על ידי אזרחיות ותיקות יוצאות אתיופיה לחיילים/ משפחות מפונות/ משפחות

אבלות: פעילות זו תנכיח את היכולות של יוצאות אתיופיה ותסייע לזקוקים לאוכל מסורתי זה.

3. התנדבות בעבודות חקלאות: אחד האתגרים שהמשק מתמודד עימם הוא מחסור בכוח אדם בעבודות חקלאות, בעיקר כוח אדם מיומן. כפי שעלה מן המחקר, לאזרחים הוותיקים יוצאי אתיופיה יש ידע וניסיון רב בתחום זה, שיכול לתרום לשיקום המשק. נוסף על כך העיסוק יכול להפחית לחץ וחרדה מהזקנים עצמם, לקדם את בריאותם ולהגביר את תחושת השייכות שלהם לאוכלוסייה הכללית.

* יש להביא בחשבון היבטים לוגיסטיים של תפעול היוזמות, למשל מימון הסעות ושינוע בהיעדר רכבים פרטיים, וכן לבחון מינוי מתאם/מגשר דובר אמהרית לתיאום בין הצדדים.

המלצות ליוזמות לסיוע לזקנים יוצאי אתיופיה בתקופת המלחמה

הנגשת שירותים

1. מתן מענה לזקנים יוצאי אתיופיה שפונו מבתיהם ומתן עזרה וסיוע לפי הצורך, רצוי על ידי אנשי מקצוע דוברי אמהרית. ההערכה היא שכ-650 זקנים יוצאי אתיופיה התגוררו באשקלון ובנתיבות שפונו.

2. יצירת מאגר מתנדבים פנים קהילתי לסיוע בפעולות שונות (כגון סיוע בירוקרטי, הכנת ארוחות לחולים, סיוע במציאת פתרונות דיור, רכישת מזון, רכישה והבאה של תרופות, הקראת מכתבים והתקשרות לשירותים; ביקור חברתי וכדומה).

הנגשת ערוצי תקשורת ומידע חיוני

1. פתיחת ערוץ IETV (140) לכלל הזקנים דוברי אמהרית (כיום פתוח רק לבעלי מנוי פרטי).

2. עדכון הודעות קוליות בווטסאפ/טלגרם של חדשות השעה בשפה האמהרית

3. הוספת שעות שידור רדיו באמהרית – עדכון על המצב בכל שעה עגולה

4. יצירת מילון מילים בסיסיות שחשוב להכיר בעת חירום, והפצתו בקרב כלל הזקנים יוצאי

אתיופיה על ידי נציגים דוברי אמהרית מן העדה

תמיכה נפשית

1. מתן תמיכה נפשית למשפחות שכולות

2. מתן תמיכה נפשית וחיזוק החוסן באמצעות שיחות טלפון יזומות באמהרית. ישנם ארגונים שנותנים היום תמיכה נפשית, כגון 'שירותי בריאות כללית' וארגון 'ווסטה צגה'

3. ביצוע מפגש זום באמהרית לבני משפחה מטפלים בנושא התמודדות עם מתח וחרדה ותמיכה בהורים זקנים

4. קיום מפגשים חברתיים ומפגשי תמיכה קבוצתיים לזקנים יוצאי אתיופיה

סיוע כלכלי

1. איתור וזיהוי זקנים יוצאי אתיופיה שנפגעו כלכלית מהמצב, למשל זקנים שהופסקה

עבודתם, מתן סיוע במיצוי זכויות ותמיכה באספקת צרכים בסיסיים כמו מזון ולבוש.